אחרי המלחמה
ישנה דממה
אני מתבוננת בפצעיי
הצלקות מספרות לי את הסיפור
על המלחמה הגדולה
בין האור לבין החושך שבתוכי
ולמרות שהפצע כבר לא מדמם
כשאני נוגעת זה עדיין כואב
השקט שאחרי הסערה
יש בו כאב והשלמה
אני נזכרת ברגע
בו הייתי עירומה
והרגשתי את עצמי קדושה מעונה
בזמן שבו גילמתי מפלצת בסיפור של מישהו אחר
ואני מבינה
שבמלחמה
אין טוב ורע
זה רק תלוי מאיזה צד מסתכלים
