אני כותבת את הטקסט הזה ואתה הוא הנמען. גם אם מיליוני אנשים יקראו את זה ביום מן הימים ברגע הזה שבו אני מקלידה מילים על גבי המחשב המילים האלה נכתבות עבורך.
מה קרה בבית האדום ביום הולדת שלושים שלך? שאלת אותי. ואני גם שואלת את עצמי את אותה השאלה. עד לרגע הזה לא היה לי את האומץ לגשת לזיכרון הזה כי הוא כל כך מציף. עבורי ואני יודעת שגם עבורך.
אני אתחיל מה17.4.2020, התאריך שבו כתבתי את המניפסט שלי לכבוד יום הולדתך.
מסיבת יום הולדת לזך – יצירה בדיאלוג
אני רוצה להבין את המשחק שאנחנו משחקים יותר לעומק. כרגע אני לא יודעת דבר בנוגע לרגשותיך כלפיי. מאז שהקראת לי את השיר שכתבת וציירת את גופי לא אמרת דבר, אבל זה הספיק. הספיק כדי לדעת שאתה זה הכיוון שלי כרגע. זה המסע שלי ואני לומדת כל כך הרבה. תודה.
היום אני באה נחושה. אתה תביע רגש. אני אישה עוצמתית ואתה יודע את זה בכל תא בגוף. אתה לא צריך להגיד שום דבר, אני מרגישה.
הבאתי את הציור שציירתי לך. כרגע הוא עוד בתהליך והוא כבר יפיפה. כשהוא יהיה גמור אני אהיה מאוד גאה בו. כבר עכשיו אני גאה בו. היצירה מגלה לי את עצמה.
אתה מבין? בגלל זה או אולי ליתר דיוק בזכות זה אני בוחרת בחירה מודעת להישאר בדיאלוג הזה.
במימד הפיזי הדיאלוג מתנהל ביני לבין עצמי, והוא בא לידי ביטוי באינספור דרכים שונות. באופן שבו אני מתבוננת על העולם, באופן שבו העולם מדבר אליי.
ובכל זאת אני כאן וגם אתה. ואתה לא דף ריק. אתה חי ונושם. וגם יודע לדבר. ואני רוצה לשמוע.
אני יודעת שאתה חכם. אני יודעת שלא סתם אני כאן. אני יודעת שבריקוד שלנו אני בתפקיד זאת שלא יודעת כלום ומלאת אהבה ואתה בתפקיד זה שיודע הכל ומשחק עם הכל ועם כולם ועדיין לא מאושר ובעיקר מרגיש בודד אבל חסום רגשית מכדי להודות.
אז אתה משחק משחק עם בני אדם. הולך בדרך, הנווד היחף. לא שייך לשום מקום ובאותה נשימה שייך להכל. מרגיש כל כך טבעי בכל סיטואציה, הזויה ככל שתהיה. אז אתה מייצר סיטואציות. בני אדם הם הכלים במשחק הגדול והבודד שאתה משחק. ואנשים מתאהבים בך תוך שניה. כשאתה בוחר באדם מסוים להשתתף במשחק שלך הוא בידיים שלך. כי אתה כל כך מסתורי. כל כך אמיתי ועם זאת כל כך לא נגיש. בא לרגע אחד ומשאיר אחריך נצח של טעם של עוד. ואתה מטפח היטב את הדמות הזאת של זך הקשוח, המסתורי, המאיים.
שאף אחד לא ידע כמה אתה פגיע. כמה הלב היפה שלך יכול לכאוב.
ואני רואה אותך. מעבר לכל המסכות. מעבר לכל המילים. במרחב שקיים בשקט ביני לבינך אני מרגישה את כל המעגל. את כל האהבה ואת כל הפחד.
אני רוצה להגיד לך כמה אתה יפה, מעבר לכל המסכות. מאז שאני מכירה אותך פגשתי כל כך הרבה דמויות. לא ערכת לי הכרות רשמית אבל הרגשתי אותך משתנה בקצב מסחרר. והאמת שזה מדהים אותי. אבל מעבר להכל, כשאני מתבוננת בעיניך אני רואה אותך וזה מחזה מרהיב ונדיר.
אני יודעת שאתה לא חושף את עצמך ככה מול בני אדם בדרך כלל. אתה נותן לי פתחים שאני יכולה להיכנס בהם ואני תמיד נכנסת, זאת התנועה שלי. זה כיף לי לרקוד איתך את הריקוד הזה. אני מרגישה שאני רוקדת אותו נצח.
עכשיו בא לי להבין ממך מה זה המשחק שאתה משחק איתי. זה ברור לי איך הדמות של הגבר הלא נגיש משרתת אותך. ככה אתה מקבל את כל האהבה בלי לאפשר להתקרב באמת. בלי לראות אותך בפגיעותך. ואיתי זה אחרת. לי אתה כן מאפשר. אבל קצת. אתה מאוד מדוד בהבעת חיבה כלפיי, וזה לא ברור לי. אני לא מצליחה להבין מה הסיבה. המערכת יחסים הזאת היא לא חד צדדית, אז אני רוצה תשובה. אני רוצה לשמוע אותך אומר משהו אמיתי. אני אוהבת את כל הדמויות אבל לא מזדהה עם אף אחת. ואי אפשר לעבוד עליי.
מזל טוב זך, הבמה שלך.
***
האמת שדי מצחיק להקליד את המילים האלה עכשיו, אחרי כל הזמן שעבר. כשאני יודעת מה באמת קרה ביום הולדת הזאת. אתה כבר בן 31. הרבה מים עברו בנהר, וזה הזמן לחזור אחורה למה שבאמת קרה שם.
24.4.2020
שאלת אותי אם אני רוצה לבוא לבית האדום
אמרתי שאני אשמח ובאתי
ישבתי על הספסל שבנית מחוץ ואתה באת והתיישבת לידי
אמרת לי שאתה לא יודע מה לעשות אז אתה משתדל להתייחס לזה כמו ילד
שאלתי אותך אם אפשר לחבק אותך ואמרת כן
התחבקנו
נשמתי אותך לחיקי
האכלת את החתולים והכרת לי את וולנד
שאלת אותי אם אני יודעת מי זה ואמרתי לך שלא אז המלצת לי לקרוא עליו וכבר מהשאלה ידעתי שאתה מדבר על השטן
דיברנו על כל מיני דברים, חיות בעיקר
ואז רצית לעשות טיול לחפש שוקולד
נכנסנו לתוך הבית האדום וזאת הייתה הפעם הראשונה שביקרתי בממלכה שלך
שמתי את התיק שלי ויצאנו לטיול
אתה קנית שוקולד ואני קניתי מיץ תפוזים
דיברנו על אמת והרגשתי אותך הכי אמיתי בעולם
חזרנו לבית האדום והכנסת את רמבו לתוך חלל המגורים שלך
הכנת לנו תה
אני שכבתי על הערסל ואתה ישבת ממש קרוב אליי
סיפרת לי הרבה דברים עליך
על המשפחה שלך, על המפלצת של אמא שלך, על זה שאין לך מקום בעולם
דיברנו שעות על הרבה דברים
לבשתי בגד כחול ואתה אמרת לי "כחול זה אלוהי"
כתבתי לעצמי את הציטוט הזה כדי שאף פעם לא אשכח את הרגע הקסום הזה שחלקנו בינינו
נהיה מאוחר ואמרת לי שהכיוון זה לישון
כל כך שמחתי לחלוק איתך את הלילה הזה
בהתחלה שכבנו על הספה
כל אחד עם ראש בצד אחר
אחרי כמה דקות אמרת שזה קצת צפוף ותהית אם יהיה נוח לישון בערסל
היה ברור לי שלא אבל אהבתי שהעלית את הרעיון הזה כי כל כך רציתי להיות קרובה אליך
בסוף הלכנו לישון על השטיח
הבאת לי את הכרית היחידה שהייתה לך וזה כל כך ריגש אותי לקבל ממך יחס של מלכה
אני זוכרת את עצמי שוכבת לידך ומסתכלת על התנועה שהנשימה מייצרת בתוך הגוף שלך
כל כך רציתי לגעת בך וגם זה הדבר שהכי הפחיד אותי בעולם
הסתכלתי כמה דקות והרגשתי את הכמיהה בכל הגוף שלי
שמתי עליך יד
שאלת אותי "מה זה היד שלך?"
אמרתי כן
אמרת לי שהגוף שלך אוהב ששואלים אותו לפני שנוגעים
אמרתי לך שאני מצטערת ושאלתי אם אפשר לגעת
אמרת לא וחיבקתי את רמבו במקומך
הלכתי לישון עם אהבה כל כך גדולה בלב
והתעוררתי בבוקר עם אהבה כל כך גדולה בלב
אתה עוד ישנת
אני שיחקתי עם רמבו וכתבתי
שאלת אותי חצי מתוך שינה אם אני צריכה משהו ואמרתי לך שלא
אמרת לי "אם את רעבה או משהו כזה אז תגידי לי ואני אדאג לזה, נכון? כרגע אני פשוט נח. הרבה זמן לא הרשתי לעצמי לישון כמה שבא לי"
אמרתי לך תישן כמה שבא לך והמשכתי לכתוב וכל כך אהבתי אותך באותם רגעים וואו
אני כותבת את זה ונזכרת שהרגשתי שאני פשוט המלכה של הבית האדום ושל העולם הזה ואתה המלך היפה והעצוב שלי והרגשתי שאנחנו מתקרבים, שאתה נותן לי להיכנס וזה ריגש אותי ממש
כשהתעוררת ישבנו מחוץ לבית האדום והבאת תותים
סיפרת לי שפגשת חבר בסופר שקנה תותים ויין כי היה לו דייט ואז חשבת לעצמך שזה כיף תותים ויין אז קנית לך גם למרות שאין לך דייט
אני חשבתי לעצמי שאולי בכל זאת כן יש לך
אכלנו את התותים ושתינו מהנענע שקטפתי מהחצר של הבית האדום
דיברתי איתך על התנועה שלך
אמרתי לך שאתה משחק עם הזמן
נשאר נוכח לרגע שמרגיש כמו נצח ואז נעלם ומשאיר טעם של עוד שלא נגמר
אמרת לי שאתה מכיר את הנצח הזה, גם אתה אהבת פעם באמת
אמרתי לך שאני יודעת
ציירת ציור יפיפה עם צבעי פנדה
ורמבו המתוק הזה הסתובב בין הרגליים שלנו כל הזמן והביא את הנוכחות האוהבת שלו לכל רגעי הקסם שחלקנו
אחרי ארוחת הבוקר לקחת אותי לסיבוב בממלכה עם רמבו הכלבלב האהוב
אמרת לי שאתה החיה הכי אלימה והכי מסוכנת בטבע והרגשתי שאתה מנסה להזהיר אותי אבל זה לא מפחיד אותי בכלל כי אני כל כך רואה אותך לעומק
לקחת אותי לאורווה של הסוסים בשכונת הארגזים
אמרת לי שהסוסה שלך אבל האיש שגר כאן עוד לא יודע את זה
אחר כך הלכת להגיד לו מזל טוב
התחלנו ללכת להמשיך במסע שלנו ואז אשתו קראה לך אז חזרנו
היא שאלה אותך "זאת החברה שלך?" ואתה אמרת "כן, חברה"
היא סיפרה לי שהצלת אותם
הוא בא משמיים היא אמרה לי
חייכתי עם ידיעה ברורה שאכן משם באת ושמחתי שעוד אנשים רואים את זה בך
המשכנו ללכת ואמרת לי
"אנשים לא מבינים מה אני עושה בתל אביב. הם לא מדמיינים את זה כשהם חושבים על תל אביב, אבל כאן זאת הממלכה שלי. בין סלמה לשכונת הארגזים"
אמרתי לך שהממלכה שלך יפה
והתחלנו ללכת חזרה לכיוון הבית האדום
אמרת לי שאתה רוצה לרכב עם סוס לירושלים כי הסטייל חשוב לך
אמרתי לך שסוס זה אכן כלי תחבורה עם סטייל ואני בעד לחזור להתנייד עם סוסים
הגענו לבית האדום
אמרת לי שאתה רוצה לעבוד
לקחתי את הדברים שלי ולפני שיצאתי אמרתי לך שאתה יכול להזמין אותי לשתות יין
שאלת אותי "מה, היום בערב? זה אולי קצת אינטנסיבי לי"
אמרתי לך "מתי שתרצה, אני רק פותחת לך דלתות"
פתחתי את הדלת ויצאתי מהממלכה שלך בבית האדום.
***
27.4.2020
יום הולדת לזך – יצירה בדיאלוג
הפעם הבאה שקיבלתי הזמנה לבית האדום הייתה יומיים אחרי, ב26.4.2020 בערב, שעתיים לפני היום הולדת שלך.
שאלת אותי אם אני רוצה לבוא, אמרתי שכן
שאלתי מה להביא
אמרת מה שאת רוצה
לקחתי את הציור שציירתי לך של השמש והירח
קניתי שוקולד ותותים ויצאתי לכיוונך
החניתי את האוטו וקיבלתי ממך הודעה שבה שאלת אם יצאתי
כבר מההודעה הבנתי שדמות השתנתה
הרגשתי שאתה לא רוצה שאני אבוא
אמרתי לך שכן ואני מגיעה עוד כמה דקות
לקחתי נשימה עמוקה והתחלתי ללכת לכיוון הבית האדום
עם תחושה של ידיעה שמשהו גדול הולך לקרות
אמרתי לעצמי שאני לא יודעת את מי אני אפגוש אבל אני מוכנה
נכנסתי לחצר של הבית האדום ורמבו קיבל את פניי
שיחקתי איתו ולא מיהרתי להיכנס
אחרי כמה רגעים יצאת ואמרת לי שאתה ולירון יושבים בפנים
אמרתי לך שאני אבוא עוד כמה רגעים והמשכתי לשחק עם רמבו
הרגשתי את השטן מדבר מגרונך ורציתי לשחק באהבה עם רמבו לפני שאני נכנסת למופע שלך
נכנסתי והרגשתי עד כמה אתה לא נגיש
ישבנו עם לירון ואתם דיברתם על דברים ואני ישבתי שם ונשמתי
אחרי כמה דקות יצאנו לסיבוב עם רמבו לחפש עוגה
הכל היה סגור
אני זוכרת שרמבו היה ממש חרמן עליי וזה חירפן אותך והצחיק אותי
היה לנו איזה רגע לבד
נתתי לך את הציור שציירתי לכבודך
ואתה נתת לי את הציור שציירת אותי של הגוף שלי עם השמש מעליו והירח מתחתיו
ישבנו בממלכה שלך בבית האדום אני, אתה ולירון
אכלנו תותים ושוקולד, שתינו יין
שאלת אותי אם זה בסדר אם תרצה לישון לבד ואני אמרתי לך בטח שכן
אני הרגשתי שכל כך הרבה מבעבע מתחת לפני השטח
לירון הלך להביא דברים מהבית שלו
בזמן הזה שבו נשארנו לבד אמרת לי שהבית האדום מאוד אוהב אותי
ושאתה מאוהב במישהי אחרת
אמרת לי שקצת צפוף לדבר על זה עכשיו
לירון חזר
הוא אמר שהוא רוצה לישון אצלך
אתה רצית שאני אלך
אמרתי לך שאני אשמח שנדבר אבל אפשר גם ביום אחר
אמרת לי אם לדבר אז היום
יצאנו החוצה לדבר על הספסל
אמרת לי שזאת הייתה טעות להזמין אותי
היית בודד ורצית להתפשר עליי
זה הרתיח אותי
החוצפה שלך
ביקשתי ממך תגובה אנושית
אמרת לי שאני לא יודעת איזה בריתות נכרתו
אמרתי לך נכון אני לא יודעת כלום כי אתה לא אומר כלום
אמרת לי שאין בינינו דיאלוג
זה מונולוג
אמרת לי שאני מכשפה עוצמתית
ביקשת ממני לשחרר אותך
להפסיק לכתוב עליך מילים
היה חלק בתוכי שאמר לי יאללה לושקין קחי את עצמך מהמקום הזה ושחררי את הבן אדם לנפשו
ובכל זאת כשהסתכלתי לך עמוק לתוך העיניים ראיתי כל כך הרבה כאב וכל כך הרבה אהבה
שאלתי אותך בנוגע לביקור הקודם, אם זה היה שקר
אמרת לי שזה היה אמיתי
אמרתי לך שעברו יומיים
אמרת לי שמאז כבר נולדת מחדש
התעקשתי שתדבר
שתגיד לי את האמת בנוגע למפגש בינינו
"האמת היא שאת לא מספיק יפה ולא מספיק מושכת"
כעסתי עליך מאוד שהמילים האלה יצאו מפיך
אמרתי לך שאני חושבת שמאוד נפגעת מאהבה בחיים ועכשיו אתה פשוט לא נגיש
ולא משנה כמה רוצים לאהוב אותך זה לא מגיע אליך
דיברת אליי ממש מגעיל
לא זוכרת מה עוד אמרת
אבל אמרתי לעצמי שאתה לא שווה אותי
נזכרתי בעצמי לושקין המתוקה שציירה לך את הציור המקסים הזה לכבוד יום ההולדת שלך
והנה אנחנו ביום הולדת שלך ואתה משפיל אותי בצורה כזאת
הרגשתי כל כך בודדה
רציתי לקחת את הציור וללכת
נכנסתי לבית האדום ושמעתי אותו קורא לי להישאר
אני רציתי לקבל ממך תגובה אנושית ולא קיבלתי
אז החלטתי להישאר
קבעתי עובדה
אמרתי לעצמי שאם אתה יכול להיות כזה חוצפן אני גם יכולה להיות חוצפנית
כל כך רצית שאלך ואני ידעתי שאני מדברת עם השטן
נתת לי רמז עם וולנד
ידעתי שזה השטן שרוצה שאני אלך כי הוא מפחד ממני
כשהסתכלתי לך בעיניים ראיתי שיש בתוכך דמויות אחרות שנדהמות ממני ורוצות שאשאר
לקחתי שמיכה ונשכבתי על השטיח
בכיתי בשקט
שמעתי קול בתוכי שאמר לי אל תתעצבי ילדה, רק תנשמי
נרדמתי
קמתי בבוקר לפניך
כתבתי על אירועי ליל אמש
כשהתעוררת הדבר הראשון שאמרת לי זה לכי מפה
היה לי מאוד עצוב להבין שזה התסריט של הבריאה לכבוד היום הולדת שלושים שלך
אמרתי לך שאין אפשרות כזאת כרגע
אני לא הולכת עד שאני לא מקבלת תגובה אנושית
אמרת לי שגם אם זה יקח לך יומיים לגרום לי להבין שאני צריכה לשחרר זה מה שאתה תעשה
לקחת את הציור שציירת אותי
אמרת לי שאם אני לא הולכת אתה שורף את הציור
אמרתי לך אני משחקת באש
ואוהבת לראות דברים נשרפים
שרפת את הציור
חזרנו לתוך הבית האדום
אתה נשכבת על הספה ועצמת עיניים
אני ישבתי על הכיסא
התבוננתי במסכה של השטן שהייתה תלויה ליד השולחן
שמעתי את השטן שבתוכי קורא לי
עטיתי את המסכה והקול נשמע יותר בבירור
השטן אמר לי שאני עדינה וכדאי לעשות משהו קיצוני כדי לעורר את תשומת ליבך
הורדתי את הבגדים ונשארתי עם המסכה
הרגשתי מלכה כל כך עוצמתית
בערה בתוכי אש אינטנסיבית
התבוננתי עליך
פתחת את העיניים והסתכלת עליי
אמרת לי שהמניפולציות שלי לא יעבדו עליך
אמרתי לך שאני במילא עירומה אל מולך אז מה זה משנה אם אני לבושה או לא
יצאת לכיוון החצר הקדמית של הבית האדום ואני נשארתי לבד בחלל המגורים שלך
התלבשתי ויצאתי לחצר האחורית
עישנתי פייסל והתבוננתי על העץ
הקשבתי לציפורים מצייצות
והרגשתי שהבית האדום מדבר אליי
הוא הראה לי את כל רגעי הקסם שהיו לי בבית האדום כמו סרט נע בתוך זרם התודעה שלי
וביקש ממני להישאר למרות שזה לא קל לי והוא יודע את זה
אחרי כמה דקות אתה באת ואמרת לי שאתה צריך לעשות סיבוב
ושאני יכולה להישאר לעשות את התהליך שאני צריכה
אמרתי לך שאני יודעת, הבית האדום אמר לי
אמרת לי
זה לא הבית האדום הזמין אותך, זה אני הזמנתי אותך
אמרתי לך
גם הבית האדום הזמין אותי, אני רוצה להישאר בינתיים
באותו הרגע התחרפנת לגמרי
אמרת לי שאתה לא סומך עליי
הזזת את הראש וזה היה נראה שיש ממש מאבק פנימי על מי לוקח את השליטה עכשיו
ואז יצא השטן בהתגלמותו
לכי עכשיו
אמרת לי
והוצאת את הדברים שלי מהבית האדום
אמרתי לך בבקשה תן לי להישאר אני רוצה להישאר
החלטתי להישאר למען האמת
ללכת מבחינתי לא הייתה אופציה
נלחמנו על הדלת
אתה ניסית לסגור אותה ואני החזקתי אותה והסתכלתי לך עמוק לתוך העיניים
אמרתי לך
אני נשארת, זה לא כל מה שיש בך
אמרת לי
זה כל מה שתקבלי ממני, שחררי ותמשיכי
הסתכלת לי בעיניים באינטנסיביות
כל הגוף שלי רעד
אמרתי לך
טוב ניצחת בקרב המבטים
והתחלתי לצחוק
היה לך טלפון ונכנסת לבית האדום וגם אני
כל הטון ושפת הגוף שלך השתנתה לגמרי זה הדהים אותי
דיברת עם תמר
אמרת לה שאתה לא יכול לצאת מהבית כי יש מישהי שנפרדת ממנה והיא לא מוכנה ללכת
"זה יפתר, כן זה חייב להיפתר"
ואני צחקתי
וככל שזה יותר הצחיק אותי אמרת דברים יותר מרושעים
אחרי כמה דקות חזרת, לקחת מסכה ויצאת
כשחזרת ממש רצית שאני אלך
אמרת לי תלכי מפה בבקשה תלכי מה אני צריך לעשות כדי שתלכי לרדת על הברכיים להתחנן בפנייך אני לא יכול שאת כאן
הסתכלתי לך עמוק בתוך העיניים
אמרתי לך שזה תפקיד מאוד קשה שלקחתי על עצמי להרוס לך את היום הולדת
אבל אני כאן רק כי אני אוהבת אותך ולא מוכנה לוותר עליך
אתה החזרת לי את המבט הכי אינטנסיבי שראיתי בחיים
ראיתי אש משתוללת בתוך העיניים שלך
אמרת לי שאתה מוחק אותי מכל הגלגולים והנוכחות שלי נעלמת מחייך
חייכתי אליך
קיללת אותי
איחלת למותי
ירית בכל התותחים הכבדים שלך
אמרתי לך שאתה לא מאיים עליי
ואני יודעת שיש עוד דמויות
נהר של דמעות זרם ממני
חיבקתי את עצמי תוך כדי
כשנרגעתי והרמתי את הראש
אמרת לי עכשיו את יכולה ללכת
ואני נשארתי
נועם ותמר הגיעו והכנתם סושי בחוץ
אני נשארתי בבית האדום
התבוננתי במראה וראיתי את הכתר שלי מתנוסס מעל ראשי
ידעתי שאני במקום הנכון
הרגשתי שהבית האדום הוא גם הבית של השטן וגם הרחם הקוסמית
ושהוא מחבק אותי ומחזק אותי בתוך רגעי הבדידות האלה שאני חווה
אמרתי לעצמי שאני אוהבת אותי ללא תנאי
באיזשהו שלב נועם נכנס והזמין אותי להצטרף אליכם
אבל אני לא רציתי לחרב לך לגמרי את היום הולדת אז אמרתי שאני לא רעבה
הוא הלך
ואז חזר
שאלתי אותו אם ביקשת שהוא ידבר איתי שאני אלך
הוא אמר שלא אבל שזה מה שאתה רוצה שיקרה
הסברתי לו שהסיפור בינינו קצת יותר מורכב מאיך שאתה מציג את זה
באיזשהו שלב גם תמר ואתה חזרתם ונועם הכין לכולנו קפה
המתוקים האלה ניסו לפייס בינינו ללא הצלחה
אמרתי שאני רוצה תגובה אנושית
אתה לא אמרת כלום
וזה היה ברור לכל הנוכחים שזה המצב
רותם ויעל הגיעו
אני זוכרת את המבט של תמר עליי שהיא נדהמה לראות אותי משתלבת בסיטואציה ככה
הנוכחות של האנשים הרגיעה אותך
שלחת אליי מבטים שטניים מדי פעם אבל היית עסוק בלבדר את המעריצות שלך
כשכולם הלכו ונשארנו שנינו שאלתי אותך אם אולי עכשיו תהיה מוכן לדבר
בהתחלה אמרת שלא
ואז התיישבת מולי וסימנת לי כן עם הראש
אמרתי לך שאני לא מתכוונת לפגוע בך
כשאני מסתכלת לך בעיניים אני רואה את הכל אבל כרגע יש קול אחד שנשמע ואני יודעת שיש עוד קולות שלא מדברים והם כן רוצים אותי כאן ובשבילם אני נשארת
שאלת עם מי אני רוצה לדבר
עם הילד, עניתי לך
אמרת לי שהוא במחסן
שאלתי אם אפשר לקרוא לו
הוא בא
אמרת לי שאתה מפחד ממני
אמרתי לך שאני מבינה אותך
ותדע שלא התכוונתי להפחיד אותך ורק רציתי שתדע שאני אוהבת אותך
וכל כך פחדתי שאם אני אצא מכאן כשאתה במצב הזה אני לא אראה אותך יותר שוב לעולם כי אתה תסגור לי את כל הדלתות
אמרת לי שכמו כולן אני רוצה להתחתן איתך
לשים עליך טבעת ולומר שלי
אמרתי לך שזה לא נכון, אני רק רוצה לשחק איתך
וגם לי נשבר הלב לגלות שאהבה זה לא מספיק
אמרת לי "תשאירי לנו את הספר ואנחנו נקרא לך לבוא אחרי שנסיים אותו, ועכשיו תלכי"
שאלתי אותך אם אתה יכול לקבל את המתנה שלי ליום הולדת שלך
אמרת לי שיש הרבה שדים שמסתובבים בבית הזה ואולי לא כדאי
אמרתי לך שזאת המתנה שלי ליום ההולדת שלך ואתה יכול לעשות איתה מה שאתה רוצה
ושאני כבר פגשתי את השדים שחיים בבית האדום
יצאתי מהבית האדום
לתוך הלילה האפל של הנשמה שלי.
